פרק 4: עם יוסף סויסה | מי אמר שצריך לבחור בין כיפה לגאווה?

מה קורה כשהעולם אומר לך שאפשר להיות או דתי או הומו - אבל הנשמה שלך מסרבת לבחור?

יוסף סויסה גדל בבית מרוקאי־דתי בקריית גת, בין פיוטים, תפילות ובית הכנסת. כבר בילדות הוא הרגיש שונה, וככל שהתבגר התחיל לקבל מהסביבה מסר כואב: הזהות הגאה והאמונה שלו אינן יכולות להתקיים יחד.

כשעבר לתל אביב הוא הוריד את הכיפה, אך המשיך להתפלל ולהניח תפילין בסתר. רק כשפגש קהילה דתית גאה, התחיל למצוא מחדש את הדרך שמאפשרת לו להביא את כל חלקיו — בלי להתנצל ובלי להוכיח דבר.

היום יוסף הוא זמר, פייטן וחזן, וסמנכ״ל חברותא. בשיחה אישית וחשופה הוא מספר על הילד שקולו נעלם מבית הכנסת, על החזרה לבימת החזן ועל הרגע שבו עמד מול מאה אלף איש במצעד הגאווה ושר ברכת כהנים ופיוטים.

פרק על אמונה שלא נעלמה, על שייכות שמתחילה מבפנים ועל האפשרות להמשיך את המסורת דווקא מתוך הקול הייחודי שלנו.