מה שמפציע פרק 6 I אשא עיני אל ההורים עם נעמה קרויזר

אנחנו מחנכים את הילדים שלנו שהבית שהבית הוא המקום הכי בטוח בעולם.

שאם יקרה משהו, אנחנו, ההורים תמיד נגן עליהם.

ב7.10 המלחמה נכנסה לכל כך הרבה בתים. משפחות שלמות חוו אתגרים בלתי נתפסים. הורים וילדים לא מצאו את המילים.

מה קורה כשהקרב נכנס פנימה לתוך הבית?

כשהסכין של ארוחת הערב הופכת פתאום לכלי הגנה מול מחבל שחצה את מפתן הדלת?

בפרק השישי של “מה שמפציע” אני משוחח עם נעמה קרויזר,

שבבוקר שאחרי ה7.10 הקימה את עמותת מדברים ביחד הורים וילדים.

נעמה ירדה יחד עם קהילה של פסיכולוגיות לאילת כדי לפגוש משפחות ברגעים הכי קשים בחייהם.

הן עזרו לילדים והורים. דווקא במצבים הכי קשים לספר מחדש את סיפור החיים.

לא רק סיפור של פצע- אלא של מה שיכול להפציע ממנו.

זה פרק על מנהיגות, אבל גם על הבית הישראלי.

על הקשר בין הורים לילדים.

וגם על השיחות שאנחנו לא מצליחים לנהל דווקא ברגעים שבהם הכי חשוב לדבר.

איך ניגשים לכאב כשהכול נשבר?

איך מדברים עם ילדים על פחד, טראומה וחוסר ודאות?

למה חשוב להגיב מהר? ולמה, דווקא פגיעות היא דוגמא אישית שמזמינה את הילד לפתוח את הלב?

בימים שבהם יש כל כך הרבה בתים ומשפחות שחווים אתגרים,

שאבתי המון כוחות מנעמה שמעבירה את האחריות להורים ומסבירה במילים פשוטות איך אפשר להשתמש בכאב כדי להתקרב?

איך מדברים ביחד, הורים וילדים,

גם,

ואולי בעיקר,

במצבים הכי קשים?

מה שמפציע פרק 6 עם נעמה קרויזר