מה שמפציע פרק 7 I "בעיטה ולא חיבוק" על צמיחה פוסט טראומטית עם פרופסור עוז גוטרמן

"יש לי כלבה שקוראים לה טיפטיפ.אין לי ציפיות ממנה.

אני כל היום מלטף אותה. ואומר לה איזה חמודה את טיפטיפ, איזה מתוקה את טיפטיפ.

מי שמתייחס ככה לבני אדם מגדל כלבים ולא אנשים.

חלק מלהאמין בבן אדם זה לראות את הפוטנציאל שגלום בו,להגיד לו:" אני רואה בך גדולה.

בא נוציא אותה לפועל. זה כואב לי שאתה לא מוציא אותה לפועל כי אני רואה בעיניים את הגדולה שלך.

זה חלק מהעניין,

של אמפטיה ולא רחמים".

מאחורי החזות החברית והמקסימה של פרופסור עוז גוטרמן,

יש ביקורת נוקבת על האופן שבו אנחנו תופסים ומדברים טראומות וכאבים.

ומעל אותה הביקורת יושבת לה שכבה נוספת שמתמקדת בהבנה שטראומה היא חלק מהחיים. שכולנו נחווה טראומה. ושיש לנו כוחות להתמודד איתם.

עוז מסביר למה חשוב דווקא אחרי טראומה להתמקד באמונה באדם, ובכוחות הנפש שלו, שלנו,

להפציע דווקא מתוך אתגרי החיים.

איך עושים את זה?

שיחת עומק עם פרופסור עוז גוטרמן, מומחה לפסיכולוגיה חיובית,

על צמיחה פוסט טראומטית.

פרק מרחיב אופקים ומלא בהשראה וכלים מעשיים.

מה שמפציע, פרק 7

"בעיטה ולא חיבוק" - על צמיחה פוסט טראומטית עם פרופסור עוז גוטרמן