מה שמפציע פרק 11 I החיטה צומחת שוב עם אבידע ורתם בכר

בבוקר ה7.10 רתם בכר היה בטיול במזרח. את הטיסה לארץ הוא העביר בהליכה אינסופית במטוס. הוא ידע שמשהו רע קרה הוא לא הבין עד כמה.

הוא נחת אל קרקע של מציאות בלתי נתפסת.

אבידע, אביו, איבד את אשתו דנה , ובנו כרמל. ורגל. ו102 חברים. ובית.

רתם, בנו הבכור, ניסה להתחיל להפנים, שהוא איבד אמא ואח.

איך אפשר להמשיך אחרי אובדן בלתי נתפס שכזה?

איך אפשר לתרגם את הכאב לחשבון נפש אמיתי? ומה המשבר הזה עשה לביחד שלהם?

חשבתי שהם ידברו על ההתמודדות עם הכאב. אבל גיליתי כח משיכה עצום שעוזר להם למהול אותו. כח בארי.

הנחישות שלהם לבנות מחדש ביחד את הבית שחרב הוא המנוע הגדול ביותר של חייהם החדשים.

נחישות שלאורה רתם מחנך את בני הנוער של בארי. בני קבוצת שחף.

הבית נשרף אבל הזיכרונות נשארים.

הקיבוץ נחרב אבל קיבוץ חדש נבנה. והחיטה? צומחת שוב.

ואיתה ההבנה,

שחוזרים. ברור שחוזרים.

אין לזה הסבר הגיוני. הם מרגישים שהמציאות מעבר לגדר לא באמת השתנתה. אבל בשבילם זו לא שאלה.

זו משימה.

זו הדרך להפציע.