פרשה בקצרה | בהר -בחוקותי - ברכת ונחלת ארץ תלויה בעמל

הרב קשתיאל לפרשת בהר-בחוקותיי תשפ'ו:

בשתי הפרשות, בהר בחוקותי

אומרת התורה:

"ועשיתם את משפטיי... וישבתם בארץ... ואכלתם לשובע"

רווחה כלכלית וביטחון.

כל הראשונים נקטו שזה לא שכר.

הגמ' בקידושין אומרת ששכר בעלמא הדין ליכא.

וגם לא הגיוני שעשה מעשה רוחני וקיבל משהו גשמי.

אלא ודאי אומרים לאדם לעשות מצווה ויזכה במדרגה רוחנית.

שכר מצווה - מצווה.

אלא ברמב'ם: סימן, מדד שאתם בסדר.

ומשמע בפסוקים שיש שפע.

עץ השדה ייתן פריו - רש'י: גם עצי סרק.

בפר' בהר חוזרת על עצמה המילה ''אחיך'' הרבה. לעזור לאח שיש לו חוב על שדה, כי ימוך אחיך, לא לעבוד אח בפרך.

מביא המדרש סיפור על הלל הזקן שהלך עם תלמידיו ונפרד מהם ואמר שהולך לקיים מצווה עם איזה אח - שהולך להתרחץ. ועושה טובה וחסד לגוף שהוא אחיו ועוזר לו, וגם סיפור נוסף על שהולך לאכול.

מי שמשקיע במצוות טוב מאוד ומתאים שתהיה לו רווחה לגוף, אחיו.

ככל שהעולם הרוחני ברור - אין חשש מרווחה חומרית.

הרב קוק כותב שהסיבה לצרות והעומס בחיים הוא כדי שלא יהיה זמן פנוי מדי ויחטאו.

הרמב'ן אומר שהפרשה שלנו לא מדברת על יחידים אלא על האומה.

הלל הוא הדמות של מסירות נפש על התורה, היה עני ומסר נפשו בשלג על הגג ללמוד תורה.

כרב יוסף שאומר שהבשר הכי משובח בשנה צריך לשמור לחג שבועות. והוא גם חג הביכורים.

והוא חג מתן תורה.

ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה,

וישבית ה' חיות רעות מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם.

ככל שנקבל בשמחה אהבה ורצון את התורה.

תהיו עמלים בתורה, מעשים טובים וחסדים -

תהיה ההנהגה בישראל של הברכות.

בע'ה בשבועות מתפללים שיביאנו ה' לבית ה' ונזכה להביא שתי הלחם ונביא משבעת המינים, שפע של ברכת הארץ.

שבת שלום, בשורות טובות.