[קישור לקובץ mp3] פרק מספר 442 (טיפולוגי!) של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן מארחים בעונת אירועי הסיום של סוף יוני 2022 את את מור שמיר לפודקאסט טכנולוגי על הדרכת הורים ועל איך שזה נוגע אלינו כמנהלים בחברות טכנולוגיות.
(רן) אז מור - ספרי לנו קצת על עצמך לפני שנצלול?
- (מור) אז קודם כל אני רוצה להגיד שאני חושב שאני מדריכת הורים קצת שונה, כי בעצם בחרתי ממש לעסוק כל כולי בתחום של הדרכת הורים וייעוץ זוגי, אחרי שהייתי 17 שנים בהייטק - זה היה לפני הרבה זמן, אני קצת “עתיקה”, אבל אנחנו לא נגלה כמה . . .
- את דרכי התחלתי בטכניון - הייתי מתכנתת, הייתי מנהלת פרויקטים בפיתוח, הייתי מנהלת מוצר בשיווק, התעסקתי בכלים ותהליכים, אפילו הקמתי סטארטאפ פעם . . .
- אז אם אתם שואלים, בגדול, איך בנאדם כזה הופך פתאום להיות כזה כמו שאני, אז תכל’ס - הייתי “האמא ההייטקיסטית הזאת”, שהיו לה הרבה מאוד מאבקי-כוח ועשתה כל מיני דברים שהיא לא תמיד התגאתה בהם
- ורציתי להבין יותר לעומק, אז התחלתי, תוך כדי ההייטק, לעשות את הקורס באדלר וללמוד
- ועם הזמן, כנראה שהחיים יעדו לי את הדבר בזה - ובעצם מה שאני עושה היום זה ערבוב של הדרכת הורים וייעוץ זוגי
- וכל מה שאני מכירה מארגונים בתחום של עבודת צוות וניהול אפקטיבי
- ומהערבוב הזה אני עובדת בעיקר עם הקהל ההייטקיסטי -
- זה בעצם קהל שיש לו כל מיני מאפיינים, אנחנו לא נגלה את כל הסודות . . .
- אבל אני רוצה להגיד שאני מאוד מאוד מאמינה שאנשים האלה, העובדים, קודם כל רוצים להיות עובדים טובים - ומגיע להם
- הם למדו הרבה זמן והם התאמצו בשביל להגיע לאן שהם הגיעו
- ואני חושבת שמגיע לנו להיות מסופקים גם בעבודה - לכולנו, גם לאבות וגם לאמהות
- ותכל’ס . . .
(אורי) . . . . זה נכון לכל אחד - שהוא רוצה לעבוד טוב ולהרגיש משמעות ושהוא מנצל את זמנו בצורה טובה . . .(רן) סליחה שאני מתפרץ לדבריך . . . . לא, אני מניח שזה נכון - אבל אני גם מתאר לעצמי שאתה יודע, לאופי שונה של עבודה יש דילמות אחרות . . . לצורך העניין, אם הייתי עובד במתנ”ס אז היו לי דילמות אחרות מאשר בעבודה בחברה טכנולוגית, בהקשר של משפחה . . . אבל הייתי רוצה להיות מסופק, אני מסכים איתך.
- (מור) אני חושבת שבעצם כל ההורים העובדים - לאו דווקא הייטק, אלא כל ההורים העובדים - שעובדים הרבה שעות, שנמצאים בעומס, שאין להם חופשים מסודרים שהם אולי מסונכרנים עם החופשים של הילדים . . .
- פוגשים את ההתמודדות הזאת - ואני בטוחה שגם אתם, לפחות ממה שראיתי במטבח שלך [אורי], אני בטוחה שעשית פה הרבה דברים.
- גם אם לא היית נוכח בחלק מהזמן, לפי מה שהבן שלך בא ב . . .
- (אורי) לפעמים הם מגזימים, כן . . .
- (מור) אז בסופו של יום, אנחנו רצים בין כל העולמות האלה - עולם העבודה, עולם ההורות, הזוגיות, האישי - עם מלא ייסורי מצפון
- ומה שרציתי להגיד זה שאני מאמינה שאם אנחנו עוצרים ולומדים כלים, אנחנו יכולים לנהל את זה ככה שבעצם נרגיש טוב - גם פה וגם פה.
- אף פעם זה לא יהיה מושלם ואנחנו גם לא מושלמים - גם אצלי ממש לא מושלם.
(אורי) אני חייב לספר לך סיפור של ייסורי מצפון - לפודקאסט הזה קוראים “רברס עם פלטפורמה” כי זו בדיחה פרטית שלי ושל רן, בגלל שאנחנו קיבוצניקים . . .
- (מור ) וואלה? שניכם?! . . .
(אורי) כן . . . סוג בדיחה פרטית, אבל אני לא אם אתה, רן, אבל אני לפחות ילד-לינה-משותפת . . .(רן) אני גם-וגם, על הגבול . . . . היו תקופות שכן והיו תקופות שלא.(אורי) אז עם כל הלינה המשותפת וזה שההורים שלנו ראו אותנו ארבע שעות ביום . . . (רן) קראת את הספר? . . . (אורי) לא קראתי את הספר, אבל . . .
(רן) זה נקרא
ארבע שעות ביום . . . (אורי)
ארבע שעות ביום . . . ברבות הימים, לפני כמה שנים אפילו, אבא שלי מה שנקרא “נעץ לי את המזלג” ואמר לי “אתה יודע, עם כמה שהיינו רואים אתכם ארבע שעות ביום וכו’, אני ביליתי איתך הרבה יותר ממה שאתה מבלה עם הילדים שלך” . . . . [אווץ’ . . . .]
(אורי) . . . . לא יכל לעשות את זה יותר . . . .
- (מור) יותר “בפנים” . . . .
(אורי) כן . . . ונהניתי מהלינה המשותפת . . . .
(אורי) לא היה לי הרבה מה לענות . . . . אבל היו להם חיים אחרים . . . הם ישנו צהריים! בגלל זה הם חיים עכשיו עד גיל 90 . . .
- (מור) לגמרי . . . האמת שאני מכירה את זה ממש מקרוב, כי הבני-דודים שלי, האחות היחידה של אמא שלי היא מבית השיטה, אז כל החופשים ועם הבן-דוד שלי שבגילי - הייתי ישנה איתם בלינה המשותפת ומתרחצת שם עם הילדים כאילו . . . הרגשתי שאני ממש כאילו . . . .חלום חיי היה להיות ילדת-קיבוץ, אגב.
- אבל כן, לפחות בקיבוץ ההוא, ראיתי שלגמרי הילדים כמעט ולא היו מגיעים לבתים, אז זה שאבא שלך עשה את זה - הוא כנראה היה . . . היה בו, ב-DNA, משהו שרצה לעשות את זה
- כי מי שלא רצה, הצליח ממש טוב לא לעשות את זה, בעיקר בלינה המשותפת . . .
- אז כנראה שירשת ממנו משהו, בתוך ה-DNA הזה.
(אורי) הלאה, בואו נמשיך . . . .
(רן) ומהקיבוץ - להייטק! בעצם, מה שאנחנו מנסים לעשות פה היום זה למצוא מקבילות או למצוא נושאים משותפים שבין דילמות הוריות או הדרכת הורים וזוגיות לבין דילמות בעבודה - ואחד הדברים שלי קורה, ואני מניח שקרה ללא מעט מנהלים, אפשר אולי לשים את זה תחת הכותרת של “ניהול מטריציוני”, זאת אומרת שיש אנשים שאולי מנהלים אותם באופן ישיר ויש אנשים שמנהלים אותם באופן מקצועי, והשם “ניהול מטריציוני” קצת עבר “Shaming” במשך תקופה מאוד ארוכה אז הוא לא כל כך פופלארי אז היום קוראים לזה “גילדות” [
כאלה] וקוראים לזה בכל מיני שמות אחרים, אבל הנושא עדיין קיים . . . לפעמים המנהל בישראל ולפעמים המנהל לא נמצא בכלל בישראל אבל עדיין מנהל אותך, יצא לי להיות בכל מיני סיטואציות כאלה.אחת הדילמות שם, כמנהל, היא איך לייצר מוטיבציה - איך לייצר מוטיבציה, וזו גם דילמה הורית, הרבה פעמים . . .
(רן) . . . “הכיור הפוך!” - איך לייצר מוטיבציה?
- (מור) זה גם ממש רלוונטי, השאלה הזו, לקראת החופש הגדול - כי בחופש הגדול אנחנו ממשיכים לעבוד והילדים שם שרועים על הספות מול המכשירים, אם זה מתבגרים
