תניא פרק כ"ב | האשליה שכולנו חיים בה

איך יכול להיות שאנחנו מרגישים קיימים ונפרדים מהבורא, אם האמת היא ש"אין עוד מלבדו"? אדמו"ר הזקן חושף את סוד "ההסתרה המכוונת" והצמצומים הרוחניים שבוראים את תחושת ה"אני" שלנו. מה ההבדל בין השפעה בבחינת "פנים" לבין השפעה בבחינת "אחוריים"? ואיך המאבק הפרטי שלנו בגאווה ובאגו ("אני ואפסי עוד") משחק תפקיד מרכזי בכוונת הבריאה ובכוח הבחירה שלנו?