תורה של חירות - פרשת בהעלותך

‎בפרק זה של “תורה של חירות” דב אלבוים עוסק בפרשת בהעלותך דרך עדשת החירות. הפרשה מתחילה בהוראות לאהרון הכהן להדליק את המנורה במשכן, אך מתמקדת בעיקר בחיי היומיום של בני ישראל במדבר. דב מציג שני סיפורים מרכזיים: הראשון עוסק במשבר ההנהגה כשהעם מתלונן על האוכל והמצב במדבר, ומשה מגיע לנקודת שבר ומבקש מאלוהים להקים שבעים זקנים שיסייעו לו. הסיפור השני מתמקד באלדד ומידד, שני אנשים שזכו לנבואה מחוץ למסגרת הרשמית, ובתגובתו הדמוקרטית של משה שאומר “מי יתן כל עם ה’ נביאים”. בסיום הפרשה מופיע הסיפור המסתורי של מרים ואהרון שמדברים על “האישה הקושית” של משה. דב מציג את הפרשנות המדרשית שלפיה זו הייתה ביקורת על ניתוק משה מחיי המשפחה, ומראה כיצד אלוהים מכיר בצדקת הביקורת אך מסביר את הייחודיות של נבואת משה.