תורה של חירות - עונה 2 - שמות

פרשת שמות היא לא רק סיפור היסטורי על עבדות במצרים, אלא המדריך המכונן שלנו לתהליך היציאה לחירות. 

השיעבוד מתואר כאן לא רק כעבודה קשה, אלא כגלות הדיבור - מצב תודעתי שבו האדם מאבד אפילו את היכולת לצעוק ולהתלונן. הצעד הראשון לחירות הוא הרגע שבו בני ישראל “נאנחים” ומשמיעים קול, אפילו אם זה עדיין לא במילים. 

אנחנו פוגשים שני דגמים של התנגדות: מצד אחד, המיילדות שפרה ופועה שבוחרות במרד שקט ומצילות חיים בתחכום, ומצד שני משה הצעיר שבוחר בתגובה אלימה וקיצונית כשהוא הורג את המצרי. אבל אף אחת מהדרכים האלו לא מביאה את הגאולה השלמה. הגאולה מתחילה באמת רק במפגש עם אלוהי החירות הנצחית בסנה הבוער. אלוהים מתגלה למשה בשם “אהיה אשר אהיה” - שם שמבטא דינמיות, שינוי וחוסר קיבעון, בדיוק כמו האש שלא מפסיקה לזוז. משה עצמו מתגלה לא כגיבור-על בטוח בעצמו, אלא כנביא שמטיל ספק, שואל שאלות, מתלבט. דווקא הספקנות הזו היא שהופכת אותו למנהיג הראוי להוציא את העם מעבדות - לא רק את הגוף ממצרים, אלא בעיקר את העבדות מתוך הלבבות.