תורה של חירות - עונה 2 - יתרו

אנחנו מגיעים השבוע לפרשת יתרו, אל הלב הפועם של היהדות – עשרת הדיברות.

היינו מצפים שברגע הזה, אלוהים ידבר בעברית צחה וגבוהה. אבל כשאנחנו בוחנים את המילה הפותחת, "אנוכי" ("אנוכי ה' אלוהיך"), המדרש מגלה לנו סוד מדהים: "אנוכי" היא מילה מצרית. למה?

כי תורה של חירות מלמדת אותנו שאלוהים פוגש את האדם במקום שבו הוא נמצא. בני ישראל רק יצאו מבית עבדים, השפה המצרית עדיין מהדהדת בתוכם. אלוהים אומר להם: אני אותו כוח שהוציא אתכם מהתרבות המשעבדת ההיא, ואני מדבר אליכם בשפה שלכם.

הפרשה הזו מלמדת אותנו שחירות אמיתית היא היכולת לא לעשות "פסל וכל תמונה". לא להקפיא את המציאות, לא להשתעבד לכסף, לקריירה או לאגו, אלא להיות בתנועה מתמדת אל מול האינסוף. גם יתרו, כהן מדיין, מלמד אותנו ש"חוכמה בגויים תאמין" – החירות והאמת לא שייכות רק לנו, הן שייכות לאנושות כולה.