מה שמפציע פרק 1 | החיים ממשיכים עם עופר ורפל

הוא מתגלגל בעולם הזה בין אנשים שנמצאים בשיא הכאב, במצבים הכי קשים שלהם ומספר להם שהחיים ממשיכים,

שהם עוד יתגברו,

ויטרפו מחדש את החיים.

הוא עושה את זה בבית הארזים, מיזם שהקים לזכר שני חבריו מהצוות שנפלו, אלי וארז שנועד לסייע לפצועים להשתלב בשירות ציבורי.

הוא עשה את זה לי כשבילינו יחד חמישה חודשים במחלקת השיקום בתל השומר.

עוד לפני שהצלחתי לעבור לבד מהמיטה לכסא הגלגלים,

הוא היה לוחץ על לוחץ על פליי ושר לי כל בוקר את השיר "קום על הרגליים, לא צריך סיבות".

מי שרק מכיר אותו עלול לחשוב שהוא לא רגיש.

מנסיון הוא אחד האנשים הרגישים שהכרתי.

רגישות היא לא רק להרגיש איפה הצד השני נמצא אלא לטעת בו את ההרגשה שמה שקרה לא קרה לשווא.

שהוא מסוגל להגיע למקומות רחוקים הרבה יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו.

קול שאני מרגיש שכולנו צריכים לשמוע בימים כאלו.

מה שמפציע,

יוצאים למסע,

עם עופר ורפל האגדי.

גיבור הקרב, וגיבור גם בקרב שאחרי הקרב.

כי כשמשהו אחד נפצע, משהו אחר מפציע.

יוצאים לדרך.