הגוף לא משקר | שיחה עם ארז שפריר | פרק 40

בהצגה אחת ארז שפריר משחק את הסבתא שלו. בהצגה אחרת הוא נבל שהקהל מפחד ממנו. ישבתי איתו כדי להבין איך אותו גוף עושה את שניהם.

ארז שפריר הוא שחקן ובמאי ויותר מעשרים שנה בלהקת תיאטרון החאן. בדרך הוא עבר דרך תיאטרון צה"ל, בלט קלאסי וקבוצת הצעירים של תיאטרון חיפה.

בשיחה דיברנו על קלאסיקות קומיות כמו "החולה המדומה", ועל "מחכים לגודו", שבו הוא משחק את דידי. הוא סיפר איך הוא ויוסי עיני התבלבלו בחזרות בלופ בדיוק כמו הדמויות, ומה קורה למחזה כשמוציאים ממנו את ההומור.

דיברנו גם על ארתורו אוי, קראון וברוך גולדשטיין. ארז סיפר איך הוא בונה נבל דרך טרנינג, שעון ועמוד שדרה, ומה זה עושה לשחקן לשבת על הבמה כל ההצגה, לשמוע ונטען, ורק בסוף לקבל את המונולוג.

נגענו גם בהצגות ילדים, עיצוב תנועה ואיך מביימים הצגה שגם שיחקת בה.

בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון

נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠⁠