פרק 40 - מקסים הרקין ״לקחת אור מהנקודה הכי חשוכה״

 עם חברים טובים. בבוקר השבעה באוקטובר, בתוך הבריחה מהטבח, הוא הצליח להגיע לנתיב המילוט שנפתח מציר 232. אבל במקום להמשיך ולהתרחק מהסכנה, הוא קיבל החלטה ששינתה את מסלול חייו: לחזור לאחור ולנסות להציל ולחלץ את החברים שלו.

החזרה הזאת הסתיימה בחטיפתו לעזה.

במשך כשמונה חודשים הוחזק מעל הקרקע לצד שגב כלפון ויוסף חיים אוחנה, ועבר בין דירות מסתור ברצועה. לאחר מבצע ארנון ביוני 2024 הם הועברו למנהרות. את יותר מ־16 החודשים שנותרו עד לשחרורו העביר מקסים מתחת לאדמה, מבלי לצאת אל פני השטח.

בתוך מציאות שבה כמעט כל תחושת שליטה נלקחה ממנו, מקסים נאחז באנשים שהיו לצידו, במשפחה שחיכתה לו בבית ובעיקר באמונה. האמונה בבורא עולם הייתה חלק מחייו עוד לפני השבעה באוקטובר, אבל דווקא במקום החשוך והסגור ביותר היא קיבלה עבורו משמעות עמוקה עוד יותר.

גם היום, כשהוא חוזר לרגע שבו בחר להסתובב ולחזור אל חבריו, מקסים אינו מתחרט. הוא לא יודע מה היה קורה אילו המשיך לברוח, אבל יודע שלא היה משנה את הבחירה שעשה.

ואולי דווקא משום שחווה שבי במובן הקיצוני ביותר של המילה, מקסים מסתכל היום אחרת על השבי שכל אדם יכול לפגוש בחייו. מבחינתו, אדם לא צריך להיות כלוא במנהרה כדי להרגיש לכוד. זה יכול לקרות בתוך מערכת יחסים, במשפחה, בעבודה או בהתמודדות שנראית באותו רגע גדולה מכדי לשאת.

המסר שהוא מביא איתו משם אינו מסר של נקמה. להפך. מקסים מדבר על היכולת למצוא גם בנקודה השחורה ביותר טיפת אור, לקחת ממנה ניסיון ולהמשיך קדימה. כששואלים אותו על נקמה, הוא משיב בפשטות: "מה זה יעזור לי?"

מאחורי הדברים האלה נמצא אדם שעבר מעל שנתיים בשבי ובוחר שלא לתת לשבי להמשיך להחזיק אותו גם אחרי שחזר הביתה.

זהו פרק על חברות שהובילה לבחירה לחזור לאחור, על 738 ימים שבהם החופש נלקח אבל האמונה נשארה, ועל אדם שחזר מהמקום החשוך ביותר עם החלטה להמשיך לחפש את האור.

כי עבור מקסים, גם כשהכול נראה סגור ואין שום דרך החוצה, תמיד נשארת נקודה אחת של אור. צריך להאמין שהיא קיימת, להחזיק בה ולהמשיך קדימה.

Maxim Herkin arrived at the Nova & Mushroom Festival with close friends. On the morning of October 7, he reached an escape route from Route 232, but instead of continuing to safety, he made a decision that changed his life: he turned back to try to rescue his friends.

That decision ultimately led to his abduction to Gaza.

Maxim spent approximately eight months held above ground before being taken into the tunnels following Operation Arnon in June 2024. He remained underground for more than 16 months, without seeing the surface, until his release after 738 days in captivity.

Throughout the unimaginable conditions of captivity, Maxim held on to the people around him, the family waiting for him at home, and above all, his faith in God.

Today, he does not regret turning back for his friends. Instead of revenge, he speaks about finding even the smallest point of light in the darkest moments and using it to keep moving forward.

This is an episode about friendship, faith, survival, and a man who returned from more than two years in captivity determined not to let captivity continue to define his life.

For Maxim, even in the darkest place, there is always a point of light. You have to believe it exists, hold on to it, and keep moving forward.