פרק 29: ד"ר חנן שי: ישראל הפסיקה להכריע מלחמות

במשך שנים שינתה ישראל את הדרך שבה היא חושבת על מלחמות. פחות הכרעה, יותר הרתעה. פחות שבירת יכולת האויב, יותר ניהול סיכונים, פגיעה מתמשכת וקניית זמן. מבצעים נועזים, פעולות מדויקות, מהלכי עומק ומכות כואבות — אבל פחות ניסיון לכפות שינוי יסודי ומתמשך על הצד שמולך. בפרק 29 של ״רוני סופר עושה שכל״ מציג ד״ר חנן שי ביקורת חריפה על התפיסה הזאת. בהשראת רעיונותיו של יובל נאמן הוא חוזר לעיקרון יסוד של הביטחון הלאומי: צבא מגן אינו יכול לבנות את עתידו על התרעה מספקת, משום שכזאת לעולם לא תגיע במלואה ובזמן. גם הרתעה לבדה אינה מספיקה. צבא חייב להיות מוכן — ומדינה חייבת לדעת להכריע. לדברי שי, מלחמה אינה נמדדת רק במספר המטרות שהושמדו, בעוצמת הפגיעה או בתחושת ההישג. הכרעה מושגת כאשר המדינה או הארגון שמולך מאבדים את היכולת להמשיך ולתפקד לאורך זמן. מכאן מגיעה הביקורת הרחבה יותר שלו על תפיסת הביטחון שהתעצבה בישראל בעשור האחרון: במקום לשאול כיצד מסיימים מלחמה, עברנו לשאול כיצד מנהלים אותה. במקום לנצח — להכאיב. במקום לשנות מציאות — לדחות את הסיבוב הבא. לדבריו, גם מהלכים צבאיים מרשימים ומדויקים, לרבות מבצעי עומק, פעולות סיכול ופגיעה ביכולות אויב, אינם יוצרים בהכרח הכרעה אם היריב מסוגל להשתקם, לחזור לפעול ולחדש את האיום. הוויכוח הזה עומד כיום בלב הדיון על איראן, חיזבאללה והמערכה האזורית מאז 7 באוקטובר. בארצות הברית נשמעת ביקורת על התארכות המערכות והקושי לייצר נקודת סיום יציבה, על רקע הניסיון לקדם סדר אזורי חדש. ד״ר שי מציב טענה חדה: אם ישראל לא תחזור לחשוב במונחים של הכרעה ולא רק של הרתעה — מול איראן והפרוקסיז שלה לא יהיה סוף למלחמות. יהיו סבבים. צפו בפרק וכתבו לנו בתגובות: האם ישראל שכחה איך מנצחים מלחמות?