רמב"ם: שלושה פרקים- שגגות - פרקים י"ב- י"ד

רמב"ם: שלושה פרקים- שגגות - פרקים י"ב- י"ד.

פרקים אלו (י"ב-י"ד) עוסקים בדיני "הוראת בית דין", כלומר מצב שבו הסנהדרין (בית הדין הגדול) שוגגת ומתירה בטעות איסור חמור. הכלל המרכזי הוא שאם רוב העם חטא משום שפעל על פי פסק ההלכה השגוי, הסנהדרין מחויבת להביא קורבן ציבורי מיוחד על טעותה, ואילו האנשים שחטאו פטורים מקורבן אישי משום שפעלו בתום לב וסמכו על הוראת החכמים. עם זאת, הרמב"ם מדגיש שפטור זה לציבור מותנה בשורת תנאים קפדניים: על בית הדין להיות בהרכב מלא וכשיר, הפסיקה חייבת להיות מפורשת, הטעות צריכה להיות הלכתית (ולא טעות בעובדות מציאותיות, כמו טעות בזיהוי שקיעת החמה), וההוראה אינה יכולה לעקור מצווה שלמה מהתורה לחלוטין, אלא רק לבטל פרט מתוכה. אם אחד מהתנאים הללו חסר, בית הדין פטור מהקורבן הציבורי, וכל אדם שחטא נדרש להביא קורבן חטאת אישי על שגגתו.