רמב"ם: שלושה פרקים-טומאת אוכלין - פרקים א-ג.

רמב"ם: שלושה פרקים-טומאת אוכלין - פרקים א-ג-

פרקים אלו מגדירים את תנאי היסוד לטומאת אוכלים: מזון יכול לקבל טומאה רק אם הוא מנותק מהקרקע (או מהחי), ראוי ומיועד למאכל אדם, ועבר תהליך של "הכשר" שבו בא במגע מרצון הבעלים עם אחד משבעה משקים ספציפיים (כמו מים, יין או שמן). עם זאת, הכללים משתנים במקרי קצה – אוכל שהרקיב לחלוטין ונפסל למאכל מאבד את היכולת להיטמא, בעוד שמאכל שהוא עצמו מקור לטומאה חמורה (כמו בשר נבלה) מטמא מיד ואינו זקוק להכשר כלל.