רמב"ם: שלושה פרקים- גזילה ואבידה - פרקים יג- טו

רמב"ם: שלושה פרקים- גזילה ואבידה - פרקים יג- טו

בפרקים אלו מבאר הרמב"ם את הכללים המעשיים של מצוות השבת אבידה, וקובע כי החובה להכריז על מציאה ולהחזירה חלה כאשר לחפץ ישנם סימני זיהוי מובהקים והבעלים לא התייאשו ממנו, בעוד שחפצים חסרי סימן שייכים למוצא. כמו כן, הרמב"ם מפרט כיצד על המוצא לשמור ולטפל באבידה (כגון בעלי חיים או חפצים מתכלים) כל עוד היא ברשותו כדי שלא תיהרס, ומדגיש את ההבחנה בין חפץ שנפל ואבד, שאותו חובה לאסוף, לבין חפץ שניכר כי הונח במכוון במקומו – שאותו אסור למוצא לקחת או אפילו להזיז.