הרמב"ם היומי: שלושה פרקים- קרבן פסח - פרקים ו-ח.

הרמב"ם היומי: שלושה פרקים- קרבן פסח - פרקים ו-ח.

פרקים ו'-ח' בהלכות קרבן פסח מתמקדים בדיני טומאה וטהרה של מקריבי הקרבן ובאופן הכנתו ואכילתו. הרמב"ם מסביר כי יחידים שהיו טמאים בזמן הקרבת הפסח (כגון טמאי מת או בעלי טומאה היוצאת מגופם) נדחים מלהקריבו ועליהם להשלימו ב"פסח שני", אך קיים חריג מרכזי: אם רוב עם ישראל, או רוב הכהנים, נטמאו בטומאת מת – הציבור אינו נדחה, והקרבן מוקרב ונאכל במועדו גם בטומאה. בנוסף, מפורטים הכללים הקפדניים של אכילת בשר הפסח בליל ט"ו בניסן: חובה לצלות אותו ישירות באש בלבד (ולא לבשלו או לצלותו על כלי מתכת), ויש מצווה לאוכלו יחד עם מצה ומרור מתוך שובע, כאשר זמן האכילה הוגבל על ידי חכמים עד לחצות הלילה בלבד.