רמב"ם יומי: שלושה פרקים-בכורות - פרקים ב- ד

רמב"ם: שלושה פרקים-בכורות - פרקים ב- ד.

פרקים אלו בהלכות בכורות עוסקים בתנאים שבהם משתנה או פוקעת קדושת הבכור בבהמות, תוך התמקדות בשני נושאים מרכזיים: דיני מומים ודיני בעלות. הרמב"ם מסביר כיצד מום קבוע שנוצר מאליו בבהמה – ולא הוטל בה במכוון – מתיר לשחוט אותה ולאכול את בשרה מחוץ למקדש, ובתנאי שהמום נבדק ואושר על ידי חכם מומחה. במקביל, מודגש האיסור החמור ליהנות מהבכור בעודו בחיים (למשל על ידי גיזת צמרו) או לשחוט אותו ללא אישור מוסמך. בנוסף, הפרקים מפרטים אילו מצבים פוטרים את הבהמה כליל ממצוות בכורה, כגון שותפות של גוי בבעלות על הבהמה, ספקות לגבי לידות והפלות קודמות שפוטרות את הרחם, ולידות חריגות (כמו יוצא דופן).