רמב"ם: שלושה פרקים-גניבה - פרקים א-ג

רמב"ם: שלושה פרקים-גניבה - פרקים א-ג

הלכות גניבה לרמב"ם (פרקים א'-ג') מגדירות את הגנב כמי שלוקח רכוש בסתר בניגוד לגזלן הלוקח בגלוי, וקובעות כי על הגנב לשלם קנס "כפל" (פי שניים ממה שגנב), או קנס של "ארבעה וחמישה" אם גנב וטבח או מכר שה או שור. עם זאת, קנסות אלו חלים רק על חפצים מטלטלים של אדם פרטי, ולכן גניבת רכוש הקדש, רכוש של גוי, קרקעות, עבדים או שטרות – וכן מצב שבו הגנב מודה מיוזמתו לפני בוא העדים – מחייבים את תשלום הקרן בלבד ללא קנס. בנוסף, הפרקים מבהירים שאדם שביצע גניבה באותו רגע בדיוק שבו ביצע עבירה חמורה שעונשה מיתה או מלקות (כמו חילול שבת) נענש בעונש הגופני ופטור מהתשלום הממוני, וחותמים בהלכה לפיה גבר (אך לא אישה) שאין לו שום יכולת כלכלית לשלם את סכום הגניבה המקורי – נמכר לעבד על ידי בית הדין כדי שהכסף ישמש לפיצוי הנגזל.