תניא, י' תשרי, שנה פשוטה

התניא היומי ליום שני, י' בתשרי ה׳תשפ״ז (21 בספטמבר 2026) –

קטע מופלא זה מתוך אגרת הקודש חושף את "ריקוד הבריאה" האלוהי, שבו אור האין-סוף יורד ומשתלשל באהבה כדי להפיח חיים בעולם הגשמי. אף על פי שהאור העליון הוא עצום ונטול גבולות, הוא עוטה על עצמו לבושים ומצמצם את עצמו ברכות אל תוך "כלים" רוחניים, כדי לאפשר למציאות שלנו להתקיים בצורה מגוונת ומוחשית מבלי להתבטל. אולם, הפלא המרגש מכולם מתרחש דווקא בנקודה הנמוכה ביותר בבריאה – האדמה הפשוטה. דווקא שם, בנס היומיומי של צמיחת חיים חדשים מתוך העפר ("יש מאין"), מתגלה במלוא תפארתו כוחו האינסופי של הבורא, מה שמלמד אותנו כי דווקא במקום הפשוט והארצי ביותר מאיר בעוצמה האור האלוהי העמוק מכול.