תניא, כ"א תשרי, שנה פשוטה

התניא היומי ליום שישי, כ״א בתשרי ה׳תשפ״ז (2 באוקטובר 2026) – בחלק זה של אגרת כ"ג, מבאר אדמו"ר הזקן את ההבדל שבין שכר לימוד התורה של היחיד, הממשיך אור אלוקי מוגבל שהנפש מסוגלת להכיל בתוכה, לבין "השראת השכינה" – אור אלוקי מקיף ואינסופי השורה מלמעלה על כל התקהלות של עשרה יהודים (אפילו אם אינם לומדים תורה באותו רגע). אור ציבורי זה הוא כה עצום, עד שאפילו מלאך עליון היה מתבטל ממציאותו לחלוטין לו היה חווה אותו, ורק נשמות ישראל זוכות (בחסד ה') להשיגו כשהן משתחררות מכבלי הגוף בעולם הבא. כל ההסבר הרוחני והעמוק הזה מובא כהקדמה כדי לעורר ולהדגיש את המטרה המעשית של האגרת: החשיבות העצומה שבקביעת שיעור לימוד משותף מדי יום ב"עין יעקב" (הכולל את סודות התורה) ובהלכה למעשה.