תניא, י"ט תשרי, שנה פשוטה

התניא היומי ליום רביעי, י״ט בתשרי ה׳תשפ״ז (30 בספטמבר 2026).

בחלק זה של האגרת דורש אדמו"ר הזקן מחסידיו הקפדה יתרה על יחסי בין אדם לחברו, ומנחה אותם לנהוג בענווה, בפשטות, ומבלי לשפוט או לחקור את מניעיהם של אחרים. הוא מסביר כי עם ישראל משול לגוף אחד שבו כל אדם משלים את זולתו, ולכן כל פירוד או מחלוקת פוגעים ב"לב" (השכינה) ובאיכותה של עבודת התפילה, הדורשת אחדות אמיתית ("שכם אחד"). בשל חשיבות זו, אדמו"ר הזקן מזהיר להדחיק ולגרש מיד כל מחשבה רעה על יהודי אחר – כשם שדוחים הרהורי עבודה זרה – ומדגיש כי פגמה של המחשבה השלילית חמור ומשפיע על הנפש עמוקות, אף יותר מדיבור של לשון הרע (אשר כשלעצמו שקול לשלוש העבירות החמורות בתורה)