תניא, ו' חשוון, שנה פשוטה

התניא היומי למוצאי שבת ו' בחשוון ה׳תשפ״ז, 17 באוקטובר 2026 - בקטע זה מאגרת כ"ו בתניא מבהיר אדמו"ר הזקן כי דברי הזוהר, המכנים את האיסור וההיתר "עץ הדעת טוב ורע", אינם מתייחסים חלילה להלכות התורה עצמן שהן קדושות לחלוטין ואחדות גמורה עם השם, אלא לחפצים ולמאכלים הגשמיים שעליהם ההלכה מדברת. המילה "מותר" משמעותה שהדבר אינו כבול לטומאה וניתן להעלות את חיותו לקדושה על ידי שימוש בו לשם שמיים או בשבת, בעוד שהמילה "אסור" משמעותה שהדבר כבול וקשור לקליפה הטמאה ואינו יכול להתעלות (אלא במקרה של פיקוח נפש). מכאן שלימוד ההלכה המברר מה מותר ומה אסור, הוא בעצמו תורה שבעל פה טהורה המייצגת את הקדושה העליונה ביותר.