חומש, פרשת האזינו, מוצאי שבת

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת האזינו, ח' תשרי. ( 19 בספטמבר 2026)קטע זה מתאר את סיום השמעת שירת האזינו לעם על ידי משה ויהושע (תוך הפגנת ענווה משותפת), והדגשת החשיבות הקיומית של שמירת התורה שעליה נאמר "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם". מיד לאחר מכן, מצווה אלוהים על משה לעלות אל הר נבו ב"עצם היום הזה" – באופן גלוי לעיני כל ישראל – כדי להשקיף מרחוק על ארץ כנען. משה מתבשר כי ימות על ההר במיתת נשיקה שלווה כפי שמת אהרן אחיו, וזאת כעונש על חטא מי מריבה בו לא קידשו את שם ה' מול העם כשהכו בסלע, אך כהוקרה על מסירותו ניתנת לו הזכות לראות את הארץ המובטחת במו עיניו טרם מותו, אף שלא ייכנס אליה.