תניא, כ"ד תשרי, שנה פשוטה

התניא היומי ליום שני, כ"ד בתשרי ה'תשפ"ז (5 באוקטובר 2026).

אגרת כ"ד בספר התניא עוסקת בחומרת האיסור על דיבור חול בשעת התפילה, וממשילה דיבור כזה לאדם המפגין זלזול ומתעסק בענייניו האישיים אל מול מלך בשר ודם שהזמין את נתיניו לחזות בכבודו. אדמו"ר הזקן מסביר כי התפילה היא עת רצון שבה מתגלה הקדוש ברוך הוא, ומי שמדבר במהלכה (אפילו בצרכיו הדחופים) מראה שאינו חפץ בהתגלות זו, ובכך מבזה את המלך לעיני כול. לאור זאת, האגרת מסתיימת בגזירה מוחלטת שלא לשוחח שום שיחה בטלה מתחילת תפילת החזן ועד סוף הקדיש האחרון, תוך אזהרה על נידוי לעוברים על כך במזיד וללא כוונת תשובה, לצד מסר מפויס וסלחני כלפי מי שנכשל בשוגג.