פרק 68: סרן עידו וולוך ז"ל - קודם כל אני אדאג לחיילים שלי

סיפורו של סרן עידו וולוך ז"ל, שנהרג בקרב גבורה בשג'אעיה ב-25/04/25, הוא סיפור על צעיר שהיה הרוח החיה בבית, אדם של אנשים, מנהיג מלידה, ומי שתמיד הרגיש אחריות כלפי מי שהיה סביבו. בן שהיה קשור מאוד למשפחה ולבית, חבר שהצליח למצוא שפה משותפת עם כל אדם ותמיד בגובה העיניים, ומפקד שהחיילים שלו פשוט העריצו.

בעצב ובגעגועים, מספרים אריאל וקרן הוריו של עידו, על הילד עם האנרגיות שלא נגמרו, הקסם האישי והחברותיות, שהפך כבר כנער למנהיג שקט שאנשים נמשכו אליו. לצד האהבה למשפחה, לחברים, לבישולים, לספורט ולמכוניות, הייתה גם האהבה לשריון והחלום להגיע כקצין לפלוגה מבצעית.

במבט לאחור, דרך הסיפורים שנשמעים מהבית ומהאנשים שהכירו אותו, מתחדדת דמותו של עידו כאדם שהסתכל קודם כל על מי שהיה סביבו. "קודם כל אני אדאג לחיילים שלי" - זה משפט שממחיש את תחושת האחריות והחברות שהיו חלק בלתי נפרד ממנו. גם הפסוק שציטטו לאחר נפילתו, הלוחמים שהציל אותם בקרב האחרון שלו - "בצרה קראת ואחלצך", מקבל כאן משמעות מיוחדת, כמי שידע לזהות מצוקה ולצאת להגיש עזרה. עבור עידו, אנשים תמיד היו במרכז - בבית, בין חברים ובשירות הצבאי