פרק 72: הריק שאחרי עזה- איך חוזרים לחיים הרגילים אחרי שפגשת את הגודל | עם נחמיה כהן ואיתי שאוליאן

יש רגעים בחיים שבהם אתה פשוט פוגש את הגודל. לא כי מישהו הסביר לך מה זו משמעות, ולא כי קראת ספר על גבורה – אלא כי אתה שם.

בעפר, בזיעה, באחווה. שבועות בלי מקלחת, חום שלא נגמר, לחם וקבנוס בראש השנה בעזה. ובכל זאת – זו התקופה הכי חיה, הכי אמיתית, הכי מחברת שחוויתי בחיים.

שם אתה פוגש אנשים שיוצאים מעצמם. אין דתי ואין חילוני, אין אני – יש אנחנו. יש תחושת רוח, תחושת שליחות, שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם.

אבל אז אתה חוזר. והכול נראה אחרת.

איך חוזרים מהקדושה הזו, מהרוממות הזו – לחיים הרגילים? איך לוקחים את המשמעות מהחזית ומכניסים אותה אל תוך היום־יום?

על זה נדבר היום. אני איתי שאוליאן, יחד עם נחמיה כהן – וזה הפרק שבו אנחנו מנסים להבין איך ממשיכים לחיות בעוצמה גם אחרי שחוזרים מעזה.

```