פרק 81 – "הדחף שנשאר"

"25 שנה לא היה לי יום נקי אחד, הכי הרבה שהחזקתי – ארבע שעות.”

דחף הוא מנגנון אנושי בסיסי. ניסיון מהיר של המערכת להשיב איזון, גם אם לרגע.

בפרק הזה הדחף מקבל קול – לא כהגדרה, אלא כחוויה שמנהלת חיים שלמים.

ערן, מכור בהחלמה, משתף בכנות: “הרצון להשתמש עלה על כל דבר – משפחה, ילדים, עבודה. מהרגע שקמתי עד שהלכתי לישון.”

השימוש מתקיים לצד הכול: צבא, זוגיות, עבודה, ילדים. חיים שנראים מתפקדים – ונוכחות שנשחקת.

“גידלתי ילדים, עבדתי – אבל לא הייתי נוכח. הייתי סוכן כפול בבית שלי.”

גם כשהכול מתפרק –הדחף ממשיך לנהל.

“לא משנה לאיזו תחתית הגעתי – לא יכולתי לוותר.”

והרגע שבו משהו משתנה, מתוך הסכמה פנימית כואבת. קול שמגיע מבפנים ואומר: אם לא תעשה משהו – אתה מאבד את החיים שלך.

גם בהחלמה, הדחף לא נעלם. הוא נוכח יום־יום – אבל היום יש דרך אחרת לעמוד מולו.

ובסיום, ערן מעביר מסר פשוט וברור-   למשפחות – לפני שיוצאים למאבק מול ההתמכרות, צריך לעצור ולטפל בעצמכם. ולמי שמתמודד – “יש תקווה. אפשר להישאר נקי. יום־יום.”

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,

מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.