פרק 1394: מקור הבושה

"האם ייתכן שחטא עץ הדעת לא היה כישלון – אלא מהלך מתוכנן מראש?

מה פירוש הדבר שאדם וחווה היו ""ערומים"" במובן רוחני, וכיצד זה קשור לכלי ולרצון?

כיצד יכולה הבושה להיות מנוע הכרחי להתפתחות רוחנית?

למה הבורא “תפר תיק” לאדם הראשון, ומה הרווח שצמח מהנפילה מגן עדן?

איך ייתכן שאור גדול דווקא מונע צמיחה כאשר אין כלי שיכול להכיל אותו?

ומה הקשר בין חטא אדם הראשון לבין העבודה הפנימית שלנו בראש השנה?"