עקבו אחרי הפודקאסטים האהובים עליכם, האזינו לא מקוון וברכב עם CarPlay ו-Android Auto, ותמיד המשיכו מאיפה שהפסקתם. אפשר לנסות בחינם.
יש משהו בשנה הראשונה אחרי הפרידה שאף אחד כמעט לא מכין אתכם אליו.
כי נדמה שהרגעים הגדולים כבר מאחוריכם.
סיפרתם לילדים. אחד מכם עבר לבית אחר. נקבעו זמני השהות.יש שני בתים.והחיים, איכשהו, התחילו לזוז קדימה.
אבל מבחינת הילדים, במידה רבה, דווקא עכשיו מתחיל הסיפור האמיתי.
עכשיו מגיע הלילה הראשון בלי אמא. או בלי אבא.
החג הראשון שבו המשפחה כבר לא יושבת יחד סביב אותו שולחן.יום ההולדת הראשון.החופשה הראשונה.הפעם הראשונה שהם חולים בבית אחד וההורה השני לא שם.הפעם הראשונה שהם מתגעגעים ולא בטוחים אם מותר להם להגיד את זה.
וגם אתם פוגשים בפעם הראשונה מציאות שלא הכרתם.
את הבית השקט כשהילדים לא איתכם.את הגעגוע.את המעברים.את השאלה מה לעשות כשהילד בוכה ולא רוצה לעבור לבית השני.את ההבדלים בין שני הבתים.את שיחות הטלפון.את החגים.את ההחלטות הקטנות והגדולות שאף אחד לא לימד אתכם לקבל.
והדבר שחשוב לי כל כך להגיד הוא שהשנה הראשונה היא לא רק שנה שצריך לעבור.
זו שנה שצריך להוביל.
לא כי אפשר למנוע מהילדים כל קושי. אי אפשר.
ולא כי אם תעשו הכול נכון הם לעולם לא יתגעגעו, יכעסו או יבכו.
אלא כי דווקא בשנה הזאת מתחילים להיווצר הדפוסים של המשפחה החדשה שלכם.
איך נראים המעברים.איך מדברים אחד עם השני.איך מקבלים החלטות.האם הילד מרגיש שמותר לו לאהוב את שניכם.האם הוא יכול להתגעגע לאמא כשהוא אצל אבא ולהפך.האם הוא נשאר ילד, או שלאט לאט הוא מתחיל להיות שליח ומתווך בין ההורים.
בפרק החדש של הפודקאסט אני מדברת בדיוק על השנה הזאת.
על האבל של הילדים שלא תמיד נראה כמו עצב.על ההסתגלות שלא מתרחשת בקו ישר.על הפעמים הראשונות שמחזירות שוב את הפרידה לחדר.על המעברים בין הבתים.על זוגיות חדשה.ועל אחת המשימות הכי משמעותיות שלנו כהורים אחרי גירושים:להפריד בין הכאב שלנו לבין מה שהילדים שלנו צריכים מאיתנו.
ובעיקר על השאלה איך לא לחכות בכל פעם למשבר הבא ואז להגיב אליו,אלא להתחיל לבנות, כבר מההתחלה, את החיים שאתם רוצים שיהיו לילדים שלכם בשני הבתים.
כי בשנה הראשונה אתם לא רק מסתגלים לחיים החדשים.
אתם מתחילים לבנות אותם.
והילדים שלכם צריכים להרגיש שגם בתוך שינוי כל כך גדול, יש מי שרואה אותם. יש מי שחושב קדימה. יש מי שמוביל.
