למה התפילה פותחת בכזו פומפוזיות? | הסידור והתפילה 34 | 'הודו לה' קראו בשמו'

כשפותחים סידור בבוקר, התפילה לא מתחילה בהתנצלות. היא פותחת בפומפיוזיות — "הודו לה' קראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו" — בלי שום הקדמה, ישר לגדולה. למה? ואם כבר מתחילים בגדולה — מה זה אומר על מה שהתפילה דורשת מאיתנו? בפרק הזה מגיעים לשאלה שרלוונטית עכשיו יותר מתמיד: ראינו ניסים בעיניים — וכמעט לא השתנינו. האם זה כישלון? או שזה בדיוק מה שהתפילה יודעת עלינו?