ארנון גולן על בטחון ומרחב, שטחים ושלום, כיבוש וגירוש, לוד ויפו, עזה והנגב וגם על אחיו יאיר

כשהצנחן ארנון גולן חזר הביתה מהצבא לחופשות שבת אהב אחיו יאיר, הצעיר ממנו בשש שנים, להמתין לו, לקחת את נשקו ולרוץ לנקות אותו. יאיר התגייס בעקבותיו לצנחנים והשאר רשום בתולדות צה״ל ומפלגת הדמוקרטים.

ארנון מדבר ברצון גם על יאיר, אך לשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא מגיע לא כאחיו-של, אלא כגיאוגרף מנוסה בעל רקע היסטורי וצבאי. במחקריו עסק במרחב הישראלי שהתהווה במלחמות ולקראתן, בממדי האוכלוסיה - בין השאר בערים מעורבות,,שהיו עד 1948 ערביות - והבטחון. דוגמאות בולטות: לוד ויפו. 

אחד מספריו של פרופ׳ גולן מוקדש ל״ישראל ורצועת עזה, העשור הראשון, 1947-57״. בתחילת אותה תקופה, לפני ההתקפה הערבית על היישוב העברי שחוללה את מלחמת תש״ח והבריחה דרומה פליטים, התגוררו בעיירות ובכפרים שנכללו בעקבות הלחימה ברצועה כ-150,000 פלסטינים. מספר המצטופפים שם כיום גדל, בשמונת העשורים ואין-ספור קרבות מאז,,פי 15 - ממש כמו מכפלת הגידול במדינת ישראל.  בין כה וכה צצו אמנם גם מגדלים גבוהים ומנהרות עמוקות, אך הדחיסות המפרנסת את העויינות מדגישה את כורח השלום.



אולפן: דודי דורהם
עריכה: יעל בדרשי