החוצפה שלא לבטוח באלוקים! | שלוות הנפש - שער הביטחון מחובות הלבבות, שיעור 9/10

רבנו בחיי מבקר בחריפות את הגישה של “בעלי המשכונות” – אנשים שמוכנים לעבוד את ה׳ רק אם יקבלו ממנו תמורה, ומסביר שזו חוצפה הנובעת מחוסר ענווה, כפיות טובה וחוסר הבנה שהאדם עצמו חי כל רגע מחסדי הבורא.

גישה אינטרסנטית כזו לא מביאה שלוות נפש אלא להפך – היא יוצרת אדם שאינו מסתפק לעולם, שכל עבודתו תלויה בתנאים משתנים ושלעולם לא ירגיש ביטחון אמיתי.

הביטחון האמיתי בה׳ פירושו לעבוד ולעשות את הנכון כי זו האמת וכי זה רצון ה׳, בלי להציב תנאים ובלי למדוד כל הזמן “מה יצא לי מזה” – לא בעולם הזה ואף לא בעולם הבא.

עמדה נפשית של אמונה היא עמדה של הודאה, כבוד וענווה מול המציאות והבורא, ומתוכה האדם פועל, מתקדם וצומח גם כאשר הדברים אינם מסתדרים לפי רצונו.