"וכל העם רואים את הקולות" - איך מה שראינו בשנתיים האחרונות משפיע עלינו? | פרשת יתרו

בפסוקים שבסוף פרשת יתרו—אחרי מעמד הר סיני—כדי להבין מה קורה לאדם אחרי חוויה רוחנית אדירה: למה העם “רואים את הקולות” ואז נרתעים, מבקשים שמשה ידבר במקומם, ומתקשים לעכל את הגודל.הרב משליך מזה לימינו וטוען שגם אחרי אירועים מטלטלים בשנתיים האחרונות אנשים מגיבים בהדחקה, בהקטנה ובחיפוש “הסברים קטנים” (כמו “אלוהי כסף וזהב”) במקום להכיר במשמעות ולתת לה כיוון מוסרי שמוביל ליראה ולא לחטא.הוא מסביר ש”ערפל” הוא לא רע אלא מנגנון שמאפשר להתקרב לדבר שהוא גדול מהשכל שלנו בלי “לתפוס אותו ביד”, ולכן מי שמפחד מהגודל עלול לפתח ציניות, שנאה וקונספירציות כלפי מי שנראה מחובר יותר למשמעות.הפתרון שמציעה התורה הוא חיים של פשטות והתעלות הדרגתית—“מזבח אדמה” ו”לא תעלה במעלות”—כלומר לבנות לאט, בצניעות ובמתינות, בלי ברוטליות ו”חרב”, מתוך אמונה שהטוב יכול להיות טוב באמת ושיש תהליך של “כמעט כמעט” גם לאומית וגם אישית.