על הגבלות במתן צדקה והורות כחסד יומיומי — גמרא בקטנה

מסכת תענית דף כד עמ' א

"אלעזר איש בירתא כד הוו חזו ליה גבאי צדקה הוו טשו מיניה..."

מסכת כתובת דף כד עמ' א

"אמר ר' אילעא באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש..."

מדוע גבאי הצדקה בורחים מאלעזר איש בירתא בשוק?!

כיצד תענית מעודדת 'צדק חברתי' ומתן צדקה?

מהו היחס המיוחד ליתומים ואלמנות בקהילה?

האם אפשר לתת צדקה ללא גבול?

מה זה מעשר כספים?

מהן תקנות החכמים שתוקנו בעיר אושה?

הורות היא מעשה חסד יומיומי ונחשבת לצדקה?! מסתבר שכן!

כיצד הילדים צריכים להתייחס לכך?

(ספוילר: להגיד תודה ולהעריך זאת…

מה שמעצים את מצוות כיבוד ההורים)

האזנה נעימה!

מסכת תענית דף כד עמ' א

קישור לביאור הרב שטיינזלץ על הגמרא

מסכת כתובת דף כד עמ' א

קישור לביאור הרב שטיינזלץ על הגמרא

מאמר למיטבי לכת: