187. יגאל שוורץ

שלושים שנה לפני שיגאל שוורץ כתב את ״מקהלה הונגרית״, הספר המתעד את בית ילדותו, הוא חלק את הסיפור עם רות אלמוג, שכתבה בהשראתו אתהסיפור ״גמדים על הפיז׳מה״. אחת לכמה חודשים, כך הוא כותב בהקדמה לספר, עלה בו החשק להתיישב מול הסיפור ולפתוח אותו מחדש. הוא עשה את זה, בסופו של דבר, כשנסע לבודפשט, עיר הולדתה של אימו, וכתב בשטף, לפעמים במשך עשר ושתיים עשרה שעות ביום, אבל בחלקים היותר קשים של הסיפור – ויש כאלה לא מעט – יגאל ברח לעמדת העורך וחוקרהספרות, זה המביט מהצד ביחסים הסבוכים בתוך המשפחה. אני רציתי שנשוחח בעיקר על אחותו, נעמי, שאמרה לא פעם שמגיע לה, ובעצם גם ליגאל, פרס נובל על כך שהם שרדו את ההורים שלהם, אם כי היא עצמה בעצם לא שרדה, לפחות לא למספיק זמן. ושוחחנו על נעמי, אבל כרגיל בשיחות כאלה, פנינו גם לשבילים צדדיים.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם מאיה קוסובר.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠