בכורות כ - כ"ז בתשרי, 8 באוקטובר

דף נלווה

ברייתא מביאה דעות בנוגע לבהמה שנקנתה מאינו יהודי ושאין ידוע אם מבכירה היא. רבי ישמעאל קובע חזקות המבוססות על גיל (עז בת שנתה, רחל בת שתים, ופרה או חמור בת שלוש) המוחזקות שלא ילדו עדיין לפני המכירה, בעוד רבי יוסי ברבי יהודה דורש ארבע שנים בחמור. רבי יהושע ציטט את רבותיו ומשיב שטינוף, שעשוי להורות על הפלה קודמת, פוטר אף הוא מן הבכורה, ואילו הוא עצמו מוסיף שעז שטינפה בת שישה חודשים יכולה ללדת ולד נוסף בתוך שנתה. רבי עקיבא מחלק את הדברים לשלושה מקרים – כשידוע שביכרה, כשידוע שלא ביכרה, או כשהדבר ספק .

הגמרא מנתחת את המחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי יהושע ומציעה שלוש דרכים להבין את מחלוקתם: האם המחלוקת היא אם טינוף פוטר מדין בכורה, או אם חוששין לטינוף אף שאינו קורה אלא במיעוט המקרים, או אם בהמה יכולה ללחזור וללדת בתוך שנתה אם הפילה . הגמרא מנתחת לאחר מכן את ההבדל בין מה שציטט רבי יהושע משם רבותיו לבין מה שהוא עצמו סובר, ושוב מובאים שלושה הסברים אפשריים: האם הם חולקים על סברתו של זעירי שאין הריון לאחר טינוף פחות משלושים יום, האם בהמה יולדת למקוטעין לפני מלאת חמישה חודשים, או אם אמרינן מקצת היום ככולו בהקשר זה. לאחר מכן היא בוחנת את המחלוקת בין רבי יהושע לרבי עקיבא ומסבירה שהמחלוקת היא אם חלב פוטר ומהווה ראיה ברורה ללידה קודמת .

ברייתא שנייה דנה במקרה שבו גדייה ושלוש בנותיה ילדו כל אחת שלוש בנות בתוך שנה אחת, דבר המאפשר לכל שני עשר הוולדות להיכנס לדיר להתעשר (מעשר בהמה). הגמרא מבהירה מדוע נתנה הברייתא שיעור של שלושה ולדות לכל בהמה להגיע לסך של שנים עשר, במקום להביא מקרה שהגיע לסך של עשרה, שהוא השיעור המינימום החייב במעשר בהמה .