חולין קמ- ו' בתשרי, 17 בספטמבר

דף נלווה

הגמרא מסבירה שהמילה "ציפור" כוללת עופות טהורים בלבד ומוציאה עופות טמאים ממצוות שילוח הקן. מובאים ארבעה פסוקים נוספים (מעבר לארבעה שנלמדו בחולין קלט) במטרה להקשות על תפיסה זו, אך כל פסוק מיושב באופן שונה ומציג כי המילה "ציפור" אכן מתייחסת לעופות טהורים בלבד .

אם הביצים אינן טהורות, המצווה אינה חלה, כפי שנלמד מדרשתו של רב כהנא על המילים "תקח לך" – ולא לכלביך. דרשתו של רב כהנא הובאה במקור כדי ללמוד את הדין שאם האפרוחים הם טרפה, המצווה אינה חלה; לעומת זאת, אם האם היא טרפה, המצווה עדיין חלה .

חכמים שונים מעלים מגוון שאלות לגבי מצבים שבהם ייתכן וחובת שילוח הקן לא תחול, כגון מצב שבו יש חציצה בין האם לביצים, או כשהאם דוגרת על ביצים ממין אחר .

בזמן שרבי אליעזר וחכמים חלוקים לגבי קורא זכר, רבי אלעזר מבהיר שהמחלוקת מוגבלת אך ורק למקרה זה: בקורא נקבה המצווה חלה לכולי עלמא, ובזכר ממין אחר המצווה אינה חלה .

המשנה קובעת שאם ציפור מעופפת מעל האפרוחים או הביצים מבלי לגעת בהם, המצווה חלה רק אם כנפיה נוגעות בקן .

רב יהודה פוסק בשם רב שכשהאם יושבת על ענפים באופן שאם יסולקו היא תפול על הביצים, המצווה חלה אף על פי שאינה נוגעת בהם כרגע. מובאת ברייתא שמקשה על דבריו, אך הקושיה מיושבת. לאחר מכן מובאת גרסה אחרת שבה הברייתא מובאת דווקא כסיוע לדבריו, אך הסיוע נדחה .