[קישור לקובץ mp3]היום אנחנו מארחים באולפן שבכרכור את
טוני ואת
אפרת כדי לדבר על הנושא של הורות וניהול: המשותף והשונה ביניהם. ל
טוני ול
אפרת יש הרבה מאוד ניסיון בשני התחומים - וגם לרן ולאורי.
(רן) אז לפני שנצלול לנושא - טוני, ספרי לנו קצת על עצמך ועל הרקע שלך -
- (טוני) אז אני טוני, ובעצם יש לי שתי נפשות -
- נפש אחת יותר אנליטית, שבגללה אני מנהלת פיתוח כבר 10 שנים, ובהיי-טק כבר 20 שנה
- והנפש השנייה שלי היא נפש טיפולית, שהייתי צריכה למצוא גם “במה להאכיל” אותה - ולכן אני גם מדריכת הורים של מכון אדלר.
- אני מדריכת הורים כבר שלוש שנים, אחרי שלמדתי באדלר - 7 שנים מסלול, שהוא הרבה יותר קצר אבל לקחתי אותו “בנשימה עמוקה פנימה”.
- בעצם, אני משלבת את שני המקצועות האלה היום ועושה הרבה Mentoring למנהלים ולקבוצות מנהלים וייעוץ פרטי למנהלים . . .
(רן) מנהלים שהם גם הורים, או שזה לא מחוייב-המציאות?
- (טוני) מנהלים לא חייבים להיות הורים
- אני חושבת שמנהלים יותר טובים . . . אני קצת מסתכנת פה, אבל אני מרגישה שהעומק לפעמים מגיע מההורות
- זאת אומרת - ההורות חושפת אותנו להמון אתגרים והיא מספרת עלינו הרבה מאוד דברים, שאנחנו לומדים על עצמנו רק בזכות ההורות
- וזה משרת אותנו בתוך עולם הניהול.
(רן) ותיכף נצלול לזה . . . נצלול לזה עוד הרבה, אבל ביום-יום שלך, בעבודה - במה את עוסקת?
- (טוני) ביום-יום אני מנהלת פיתוח ב-Behalf - זו חברת פינטק ברעננה, אנחנו סטארטאפ.
- אנחנו בעצם נותנים הלוואת לספקים בארה”ב.
- התהליך של מתן ההלוואה לעסק הוא תהליך מאוד קצר ונגיש עבור העסקים האלה - ואז הם באמת יכולים לקבל “מנוף עסקי”,
- ו-Behalf יודעת לחשב את ה-Risk שבמתן ההלוואה בעצמה - והיא גם זו שנותנת את הכסף להלוואה.
- ואני מנהלת את הפיתוח של כל ה-Domain-ים שהם Public-facing - כל האינטגרציות שלנו, ה-API החיצוני שלנו, ה-Domain-ים שלנו, של ה-Customers, של ה-Merchants, של יצירת ההלוואה - כל הדברים האלה.
- אני בעצם מנהלת קבוצה של מהנדסים מולטי-דיסיפלינריים - גם Frontend וגם Backend וגם אנשי QE
- וביחד מייצרים מוצר באמת מדהים.
(אורי) רגע, עוד שנייה על
Behalf לפני ההורות - כמו חלק מחברות הפינטק, אתם גם “קצת בנק”?
- (טוני) אנחנו מאוד קצת בנק, כן . . . .
- אנחנו ממש אחראיים על התהליכים הפיננסיים של העברת הכספים, פריסת ההלוואה, יצירת ההלוואה מלכתחילה
- וגם התהליכים שקודמים לזה, שזה ממש התהליכים של ה-Due-Diligence - של ה-Customer Acquisition.
- מגיע אלינו עסק, מספק פרטים
- על סמך הפרטים האלה אנחנו יודעים להעריך את ה-Risk שבמתן הלוואה לעסק הזה - ואז אנחנו יודעים איזה גובה Line אנחנו יכולים להעמיד לו
- והעסק הזה יכול לממש את ההלוואה בכל מיני מקומות.
(רן) צריך הלוואה, אורי? נסדר לך משהו . . . .(אורי) אני לא, אבל אתה יודע - ההורות . . . .
- (טוני) ההורות צריכה הלוואה?
(רן) אז עשינו קצת שיחת הכנה והעלנו כל מיני כיוונים מעניינים שאליהם אפשר לפתח את השיחה, ואחד הדברים שדיברנו עליהם זה על הקונספט של “דוגמא אישית”, נקרא לזה - של איך להוות דוגמא, בין אם זה בעבודה ובין אם זה במשפחה.אז מה משותף? במחשבה ראשונה, אנשים חושבים לעצמם “רגע, מה הקשר בכלל?” על מה אנחנו הולכים לדבר? . . אז בואו, נראה לכם.אז מה המשמעות של דוגמא אישית בעיניך, אם זה המונח הנכון?
- (טוני) אני חושבת שדוגמא אישית זה חלק מהמונח.
- בסופו של דבר, שני התפקידים - גם הורות וגם ניהול - הם תפקידים של מנהיגות, ובמנהיגות זה הרבה יותר משנה מה אתה עושה ממה שאתה אומר, ומי אתה בתוך התפקיד הזה
- והבחירה של מי אנחנו בתוך התפקיד הזה היא בחירה מהותית.
- אני אסייג ואומר שהסגנון הניהולי שלי כמובן נגזר מהדרך שבה אני תופסת מערכות יחסים -
- ובעיני, מערכות יחסים הן העדיפות הראשונה, הן ממש במקום הראשון - כי זה מה שמאפשר את כל השאר
- ובתוך התפקיד הניהולי והמנהיגותי שלנו, אנחנו בעצם כל הזמן “על הבמה” - גם כשאנחנו לא רוצים להיות על הבמה, תמיד יש מי שמסתכל עלינו.
- כמנהלים, תחשבו על כל דבר שיצא לכם לעשות - תמיד יש מישהו שמסתכל עלינו, ולפעמים לא בא לנו להיות “המבוגר האחראי” . . . . אבל זה בדיוק . . .
(רן) הנה דוגמא מהחיים - יש פגישה, ובסוף הפגישה יש Action Items. אני לא עשיתי את שלי - שכחתי. מגיעים לפגישה שאחרי זה ועכשיו אני צריך להסביר. בתור עובד זה אולי הרבה יותר קל, אבל בתור מנהל זה הרבה יותר קשה . . .
(רן) מצפים ממך שאתה תיהיה אחראי . . .
- (טוני) זה גם הרבה יותר קשה להסביר - וזה גם מייצר דה-פקטו את הציפיות.
- ומצב-רוח בקרב בני אדם זה מדבק . . . .
- וכשאנחנו לא עומדים בתפקיד שלנו ובציפיות, אז גם אחרים אומרים “הנה, הוא עושה ככה את התפקיד שלו אז למה אני צריך להיות זה שמתאמץ פה?”
- וזה מדבק גם לצד השני - כשמנהלים עושים את התפקיד שלהם מתוך תשוקה ומתוך עניין ומתוך סקרנות, אז גם זה מדבק אל העובדים
- וזה מקום לייצר בו את המחוברות ואת “הביחד” הזה
- כי שניים זה תמיד יותר משניים ואחד זה תמיד פחות מאחד - וביחד אנחנו יכולים לייצר דברים שאף אחד מאיתנו לא יכול לייצר בעצמו.
(אורי) אגב, אחד הדברים שלומדים בהורות, אחרי הילד השני - זה ששניים זה הרבה יותר משניים . . .
- (טוני) ממש . . . אני מסכימה איתך ממש - הורות היא מאוד מאוד מאתגרת.
- אני חושבת שזה באמת התפקיד הכי גדול שאנחנו לוקחים על עצמנו - זו אחריות טוטאלית לחיים של בני אדם, וזאת האחריות שלנו להכין אותם לעולם.
- זה תפקיד כל כך מורכב - בטח היום, כשהעולם משתנה כל כך מהר . . . העולם שאנחנו גדלנו בו זה ממש לא העולם של היום, וקצב בהשינוי רק הולך ומתגבר
- ומה שיהיה כאן בעוד 10 שנים או בעוד 15 שנים, כשהילדים שלנו לא יצאו מהבית - כי הם יוצאים מהבית היום . . . אתם יודעים גיל הה
